Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 45b
אֵימוֹר דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵיל אַף בָּתַר יְדִיעָה, דְּאָזֵיל בָּתַר יְדִיעָה וְלָא אָזֵיל בָּתַר חֶטְאָה מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אִם כֵּן — לַיְיתֵי קָרְבָּן כִּי דְּהַשְׁתָּא: מָשׁוּחַ פַּר, וְנָשִׂיא שָׂעִיר!
Traduction
The Gemara questions this comparison: Say that we heard that Rabbi Shimon follows even the awareness, i.e., Rabbi Shimon takes into consideration the time when the sin became known to the High Priest or king, and maintains that he cannot bring the offering of a commoner. However, did you hear him say that he follows the time of the awareness and does not follow the time of the sin? If so, let him bring the offering that befits his current status: One anointed to be the High Priest brings a bullock, and a prince, i.e., a king, offers a goat. Consequently, there is no proof that, according to Rabbi Shimon, if the sin of a betrothed young woman became known after she reached majority, she is sentenced to strangulation like a grown woman.
Rachi non traduit
אימור דשמעינן ליה כו'. כלומר ליכא למ''ד הכא אישתני קרבן משום שינויא דגופא מדלא מחייב להו ר''ש לנודע להם משנתמנו לאיתויי כדהשתא אלא פטורין לגמרי קאמר וטעמא דידיה משום דבעי ידיעה וחטאה בחד גופה:
דאזיל אף בתר ידיעה. כלומר שעת החטא מחייבתו כשבה ושעת ידיעה מחייבתו שעיר לפיכך אין כאן אחד מכל הקרבנות שחייבתו תורה:
דאזיל בתר ידיעה. דשינוי הגוף:
ולא אזיל בתר חטאה. כי ההיא דתני שילא [ע''א] תידון בחנק מי שמעת ליה:
אם כן. דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:
Tossefoth non traduit
אימור דשמעינן לר''ש דאזיל אף בתר ידיעה. תימה לרשב''א דמ''מ מייתי שפיר מדר''ש דתידון בחנק לכל הפחות כיון דבחטאה מיחייבא בסקילה ובבגרות מיחייבא חנק מידי דהוה אנחנקין שנתערבו בנסקלין דנידון בחנק כיון שאינו יכול לקיים בו מצות סקילה ולא דמי לקרבן כיון דלא ידע הי קרבן לאיתויי פטור דלא שייך למימר דיביא קרבן קטן שבהם דאפי' יביא גדול לא יתכפר אם הוא מחוייב קטן ונמצא מביא חולין לעזרה:
הָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא: תְּנִי, תִּידּוֹן בִּסְקִילָה. וְאַמַּאי? ''נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה'' אָמַר רַחֲמָנָא וְהָא בּוֹגֶרֶת הִיא! אָמַר רַבִּי אִילְעָא, אָמַר קְרָא: ''הַנַּעֲרָה'' — הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה כְּבָר.
Traduction
The Gemara responds: Nevertheless, this issue is subject to a dispute. Didn’t Rabbi Yoḥanan say to the tanna, i.e., the Sage who would recite statements of tanna’im before him and who recited Sheila’s ruling with regard to a betrothed young woman: Teach that she is sentenced to stoning rather than strangulation? The Gemara questions Rabbi Yoḥanan’s statement: But why? The Merciful One says: A betrothed young woman, but this one is a grown woman. Rabbi Ile’a said: The verse states: The young woman, in reference to the young woman that she already was at the time of her sin, despite the fact that she now has a different status.
Rachi non traduit
האמר ליה כו'. שינוייא הוא:
לתנא. דתנא קמיה להא דתני שילא:
הנערה. והוציאו את הנערה [דברים כב] ולא כתב והוציאוה:
שהיתה כבר. ואע''פ שאינה עכשיו:
Tossefoth non traduit
הנערה שהיתה כבר. ומהכא שמעינן דכל היכא דאישתני גופא לא אישתני קטלא דבתר מעיקרא אזלינן:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנַנְיָא לְרַבִּי אִילְעָא: אִי הָכִי מִילְקָא נָמֵי לִילְקֵי, וּמֵאָה סֶלַע נָמֵי לִישַׁלֵּם! אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מֵהַאי דַּעְתָּא: אַדְּרַבָּה, רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מִדַּעְתָּא דִּידָךְ.
Traduction
Rabbi Ḥanina said to Rabbi Ile’a: If so, if her status is determined according to the time of her transgression, let the husband who defames her also be flogged, and let him also pay the one hundred sela if his claim turns out to have been unfounded. Rabbi Ile’a said to him: May the Merciful One save us from following this opinion, as your argument is illogical. Rabbi Ḥanina replied: On the contrary, may the Merciful One save us from your opinion, as yours is the baseless opinion.
Rachi non traduit
רחמנא ניצלן מהאי דעתא. כיחד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב כדמפרש לקמן זו מעשיה גרמו לה כו':
וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבָּא: זוֹ מַעֲשֶׂיהָ גָּרְמוּ לָהּ, וְזֶה עֲקִימַת שְׂפָתָיו גָּרְמוּ לוֹ. זוֹ מַעֲשֶׂיהָ גָּרְמוּ לָהּ, (כְּשֶׁהִיא) [כִּי] זַנַּאי — [כְּשֶׁהִיא] נַעֲרָה זַנַּאי. וְזֶה עֲקִימַת שְׂפָתָיו גָּרְמוּ לוֹ, אֵימַת קָא מִיחַיַּיב? הָהִיא שַׁעְתָּא, וְהָהִיא שַׁעְתָּא בּוֹגֶרֶת הֲוַאי.
Traduction
The Gemara asks: And what is the reason that she is considered a young woman with regard to stoning but a grown woman when it comes to the fine? Rabbi Yitzḥak bar Avin said, and some say this answer was given by Rabbi Yitzḥak bar Abba: With regard to this one, i.e., the woman, who sinned, her act of adultery caused her punishment, whereas that one, i.e., the husband who wrongfully defamed his wife, the twisting of his lips caused his punishment, i.e., he sinned by speaking. He elaborates: This one, her action caused her punishment. When she committed adultery, she was a young woman who committed adultery, and she is sentenced accordingly. And that one, the twisting of his lips caused his punishment. When does he become liable? At that time when he defamed her, and at that time his wife was a grown woman.
תָּנוּ רַבָּנַן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁזִּינְּתָה — סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב, סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הַהִיא. וּבְעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם — סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה — סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וּבְעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם — סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין.
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: In the case of a betrothed young woman who committed adultery, one stones her at the entrance to her father’s house. If she does not have an entrance to her father’s house, one stones her at the entrance to the gate of that city. And in a city that is mostly populated by gentiles, where she cannot be stoned at the city entrance, one stones her at the entrance to the court. In a similar manner, you say: With regard to one who engaged in idol worship, one stones him at the entrance to the gate where he worshipped, and in a city that is mostly inhabited by gentiles one stones him at the entrance to the court.
Rachi non traduit
על פתח בית אביה. אם באו עדים משניסת:
על שער העיר שעבד בה. ואפי' נידון בעיר אחרת:
Tossefoth non traduit
סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא. היינו עיר שסרחה בו כדגמרינן לקמן מעבודת כוכבים שסוקלין אותו על פתח העיר שעבד בו:
על פתח ב''ד. לאו דווקא על פתח ב''ד אלא חוץ לב''ד כי היכי דלא ליתחזי ב''ד רוצחין כדאמרינן בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מב:
ושם) אמילתא אחריתא אבל קשה לר''י כיון דמסתמא ב''ד לאו חוץ לשלש מחנות יתבי היכי קאמר הכא סוקלין אותה על פתח בית דין הא ילפינן התם בכל הנסקלין מפריס הנשרפין וצריכין ליסקל חוץ לג' מחנות ותירץ ר''י דהכא בעיר שרובה עובדי כוכבים בטלה קדושת היקף חומה ואין צריך להוציאה לחוץ לחומה דחומה כמאן דליתא דהא עיירות המוקפות חומה משתלחין מצורעים מהם כדאמרינן במסכת כלים (פ''א מ''ז) וכשהיא רובה עובדי כוכבים אין משתלחין משום דבטלה קדושת חומה:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''שְׁעָרֶיךָ'', זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ?
Traduction
The Gemara asks: From where are these matters derived, that one stones an idol worshipper in the place where he worshipped? As the Sages taught: It states with regard to one who worshipped an idol: ''Then you shall bring forth that man or that women who have done this evil thing, to your gates…and you shall stone them with stones that they die'' (Deuteronomy 17:5). ''Your gates,'' this is the gate where he worshipped idolatry. The offender is taken there to be stoned. Do you say it is the gate where he worshipped, or perhaps it is only the gate where he was sentenced, i.e., the gate of the court?
נֶאֱמַר ''שְׁעָרֶיךָ'' לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר ''שְׁעָרֶיךָ'' לְמַעְלָה. מָה ''שְׁעָרֶיךָ'' הָאָמוּר לְמַעְלָה — שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף ''שְׁעָרֶיךָ'' הָאָמוּר לְמַטָּה — שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ.
Traduction
The Gemara answers: It is stated ''your gates'' below, in that verse, and is stated ''your gates'' above, in this verse: ''If there is found in the midst of you, within any of your gates…a man or woman who does that which is evil in the sight of the Lord your God, in transgressing His covenant'' (Deuteronomy 17:2). Just as ''your gates'' stated above is referring to the gate where he worshipped, so too the phrase ''your gates'' stated below, with regard to execution, means the gate where he worshipped idols.
Rachi non traduit
שעריך למעלה. כי ימצא בקרבך באחד שעריך וגו' דהא ודאי באותו שער שעבד בו עבירה:
ונאמר שעריך למטה. והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו':
שעריך. בעבודת כוכבים כתיב (דברים י''ז:ה') והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו וגו':
דָּבָר אַחֵר: ''שְׁעָרֶיךָ'', וְלֹא שַׁעֲרֵי גוֹיִם. הַאי ''שְׁעָרֶיךָ'', הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ? אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''שַׁעַר'', מַאי ''שְׁעָרֶיךָ''? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Traduction
Alternatively, the idol worshipper is executed at ''your gates,'' and not at the gates of gentiles. The Gemara asks: This term, ''your gates,'' you have already used it to indicate that he is stoned at the gate of the city where he worshipped idols. How, then, can you derive another halakha from this expression? The Gemara answers: If so, if it teaches only one halakha, let the verse say only the word gate. For what reason does it state ''your gates''? This indicates that the verse is referring to the gates of cities inhabited by Jews, and therefore one can conclude two conclusions from it.
Rachi non traduit
אם כן. דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:
אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה, נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מְנָא לַן?
Traduction
The Gemara asks: We found a source that indicates that in a case of idolatrous worship, the perpetrator is stoned at the gate of the city where he committed his sin. From where do we derive that a betrothed young woman who is not stoned at the entrance to her father’s house is stoned at the gate of the city?
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גָּמַר ''פֶּתַח'' מִ''פֶּתַח'', וּ''פֶתַח'' מִ''שַּׁעַר'', וְ''שַׁעַר'' מִ''שְּׁעָרֶיךָ''.
Traduction
Rabbi Abbahu said: One derives this by verbal analogy, as follows: The meaning of the term ''entrance'' (Deuteronomy 22:21), stated with regard to a betrothed woman who committed adultery, is derived from the term ''entrance'' that appears with regard to the Tabernacle, in the verse ''The entrance of the gate of the courtyard'' (Numbers 4:26); and the meaning of this usage of the term entrance is derived from the term ''gate,'' which appears in the same phrase; and the meaning of this usage of the term ''gate'' is derived from the term ''your gates'' stated with regard to idolatry. This teaches that a young woman who was betrothed and committed adultery is executed at the gate of the city, similar to one who engaged in idol worship.
Rachi non traduit
גמר פתח מפתח ופתח משער. אסמכתא דרבנן בעלמא כתיב הכא אל פתח בית אביה וכתיב במשכן (במדבר ד':כ''ו) מסך פתח שער החצר מה פתח האמור במשכן שער עמו אף פתח האמור כאן שער עמו והדר גמר האי שער משעריך האמור בעבודת כוכבים:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִלְקוֹת — לוֹקֶה מִכָּל מָקוֹם, מֵאָה סֶלַע, בָּעַל — נוֹתֵן, לֹא בָּעַל — אֵינוֹ נוֹתֵן.
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: One who defames his wife is flogged and gives one hundred sela. Rabbi Yehuda says: As for flogging, he is flogged in any case. However, with regard to the one hundred sela, if he defamed her after he had intercourse with her, he gives the money. If he did not yet have intercourse with her, he does not give her this sum.
Rachi non traduit
ללקות. מלקות במוציא שם רע מויסרו אותו:
לוקה מ''מ. בין בעל ובא לב''ד והוציא שם רע ע''י בעילתו ואמר לא מצאתי לבתך בתולים בין לא בעל ובא לבית דין ואמר באו לי עדים שזינתה בבית אביה והרי היא לפניכם:
Tossefoth non traduit
המוציא ש''ר לוקה ונותן מאה סלע גרסינן ותו לא ולא גרסינן בין בעל בין לא בעל דהא איכא דאמרי מוקי לה והוא שבעל:
רבי יהודה אומר ללקות לוקה מ''מ. פ''ה משום לא תלך רכיל אע''ג דהוי לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ואין נראה לר''ת דלקמן בעי הש''ס אזהרה למוציא ש''ר מנלן ומסיק מלא תלך רכיל משמע דלא מהני אלא לאזהרה אבל לא למילקי ועוד כל אדם שמחרף אשתו מזנות לילקי מלא תלך רכיל ועוד הקשה ר''י דאי לוקה מלא תלך רכיל לרבי יהודה אמאי צריך ויסרו ומיהו לרשב''א נראה דהא לאו פירכא היא דאי לא כתיב ויסרו לא הוה מוקמינן לא תלך רכיל לאזהרה דמוציא ש''ר אבל השתא דשמעינן דלקי מויסרו אנו צריכין למצוא אזהרה מוקמינן לאזהרה דלא ענש אלא אם כן הזהיר ונראה לר''ת דלוקה היינו מכת מרדות לכ''ע והא דקאמר רב פפא מאי לוקה ממון לא אתא לאיפלוגי אהא דמפרש דלוקה הינו מכת מרדות אלא דאינו נראה לו להעמיד ההיא דבעל לוקה ולא בעל אינו לוקה במלקות ממש דאין לו לשנות אינו לוקה הואיל ומדרבנן מיהא לקי ועוד דאין נראה לו שיניח התנא לשנות מאה סלעים דכתיב בהדיא בקרא וישנה מלקות שאינו מפורש דבכל הנהו מתניתין דלעיל לא קתני מלקות גרידא אלא בהדי מאה סלע ואע''ג דלרבי יהודה בעלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ואפ''ה לא לקי בלא בעל הכא שאני דגלי קרא דלא לקי אלא דווקא כשבעל וא''ת לר' יהודה דאמר לוקין על לאו שאין בו מעשה אמאי איצטריך והיה אם בן הכות הרשע דבפרק קמא דסנהדרין (ד' י.) ובמכות (ד' ד:
ושם) פריך ותיפוק ליה מלא תענה ומשני דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וי''ל דלר' יהודה איכא לשנויי משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד ועוד דהא דלוקין על לאו שאין בו מעשה מהכא הוא דקיימא ליה לר' יהודה בפ''ק דמכות (ד' ד:) כדאמרינן התם דר' יהודה גמר ממוציא שם רע ועדים זוממין:
קָא מִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנַן. וְהָכִי קָאָמַר: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע — לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע, בֵּין בָּעַל בֵּין שֶׁלֹּא בָּעַל, כְּרַבָּנַן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִלְקוֹת — לוֹקֶה מִכָּל מָקוֹם, מֵאָה סֶלַע, בָּעַל — נוֹתֵן, לֹא בָּעַל — אֵינוֹ נוֹתֵן, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
Traduction
The Gemara comments: These tanna’im disagree with regard to the dispute between Rabbi Eliezer ben Ya’akov and the Rabbis, and this is what the first tanna is saying: The defamer is flogged and gives one hundred sela, whether he had intercourse with his wife or whether he did not have intercourse with her, in accordance with the opinion of the Rabbis. Rabbi Yehuda says: As for flogging, he is flogged in any case, but with regard to the one hundred sela, if he had intercourse he gives the money, whereas if he did not have intercourse he does not give it to her. This is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, that the halakha of a defamer applies only to a husband who had relations with his wife.
Rachi non traduit
פלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן. לקמן בשמעתין:
כרבנן. דאמרי פרשת מוציא שם רע בין בעל בין לא בעל וכתיב ביה ויסרו וענשו:
כר' אליעזר בן יעקב. דאמר לקמן לא נאמר פרשת מוציא שם רע אלא כשבעל הלכך מאה סלע לא מחייבינן ליה אלא כשבעל אבל מלקות דמשום אזהרת לא תלך רכיל (ויקרא י''ט:ט''ז) הוא לקי ואפילו לא בעל דהא הלך רכיל ואי משום דהוי לאו שאין בו מעשה ר' יהודה לטעמיה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו במסכת מכות (דף ד:) ובשחיטת חולין (דף פג.):
אִיכָּא דְּאָמְרִי: כּוּלַּהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְהָכִי קָאָמַר: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע — לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע, וְהוּא שֶׁבָּעַל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִלְקוֹת — לוֹקֶה מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
There are those who say that this entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and this is what the baraita is saying: The defamer is flogged and gives one hundred sela, but this applies only if he previously had intercourse with his wife. Rabbi Yehuda says: As for flogging, he is flogged in any case, as only the fine is dependent on the couple having previously had intercourse.
Rachi non traduit
והוא שבעל. כר' אליעזר בן יעקב וקסבר תנא קמא אליבא דר' אליעזר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ומלקות דמוציא שם רע חידוש הוא ומויסרו אותו נפקא וההוא קרא כשבעל כתיב:
ר' יהודה אומר ללקות לוקה מכל מקום. דמלקות משום אזהרת לא תלך רכיל הוא ולאו שאין בו מעשה לוקין עליו:
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה לִלְקוֹת לוֹקֶה מִכָּל מָקוֹם? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּעַל — לוֹקֶה, לֹא בָּעַל — אֵינוֹ לוֹקֶה! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנַן.
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold that with regard to flogging, he is flogged in any case? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If he had intercourse with his wife before he defamed her, he is flogged; but if he did not have intercourse with his wife before he defamed her, he is not flogged? In answer to this question, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: When Rabbi Yehuda said that he is flogged even if he had not yet had intercourse with his wife, he was referring to lashes for rebelliousness [mardut], which apply by rabbinic law. Since he lied, defamed his wife, and endangered her life by accusing her of a sin that carries the death penalty, the court punishes him, but this punishment does not apply by Torah law.
Rachi non traduit
אמר רב נחמן בר יצחק. לוקה מ''מ דקאמר מכת מרדות דרבנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source